<h1>חדושי הרא"ה ב"ב מכת"י</h1>
<h2>דף ב.</h2>
וכבר שאל הרב ר' אשר בן הרב ר' משלם ז"ל על מנהג אנשי ארצנו שהם כותבין כל קיומיהם בשיטה אחרונה ואין מי שיפקפק בדבר וגם אם עושין שני שריר וקיים אם לא, והשיב כי כבר נתקשה בזה זה שלשים יום ונשאל לפני הרב ר' יעקב היאך אנו מקיימין המחקין ותלויות בשיטה אחרונה כיון שאין אנו למדין משיטה אחרונה ואי משום שריר וקיים הלא לפי ההלכה נראה שכותבין שטר פשוט בלא שריר וקיים שאם היה בו שריר וקיים למה לא יהיו למדין משיטה אחרונה והואיל וכן בכל גט פשוט יש לחוש שמא בלא שריר וקיים נכתב ונותן לבעליו שכך הוא כשר וכך דינו להיות ובעל השטר מחק והגיה וכתב בו שריר וקיים ולא השיב לי בפעם ההוא. ואחר כך שאלתי לו פנים בפנים ועננו רבינו על פיהן כי כיון שאנו כותבין עכשו בכתובות ובשטרות שריר וקים אם היה נעשה בלא שריר וקים פסול ועל כן יש ללמוד מקיום מחקין משיטה אחרונה קודם שריר וקיים וכן נמי בסוף הגט שכותבין כדת משה וישראל הוי נמי שריר וקיים וליכא למיחש למידי ויכולין לכתוב ספר תירוכין ואגרת שיבוקין וגט פטורין בשיטה אחרונה כי אין לחוש עוד לזיוף. והיה קשה לי כי גם בימי חכמי המשנה והתלמוד היו כותבין כדת משה וישראל כדתנן במסכת ידים [פ"ד מ"ח] קובלני עליכם פרושים שאתם כותבין המושל עם משה בגט ואפי' הכי לא היו למדין משיטה אחרונה. ומיהו יש לדחות שלא היה קבוע לכתוב בסוף הגט אלא כל מקום שהיו רוצים. ונראה שלא החזיק רבי' יעקב ז"ל בטעם זה לסמוך עליו שראיתי שכתב בספרו שהיה מנהג שלו שאין לעשות מחקין ותלויות בשיטה אחרונה כי אם לפני וקנינא מיניה אך בדברים ששנה עליהם הורגלו לכתוב אחר וקנינא מיניה דהוי בשיטה אחרונה, ומדבריו יש ללמוד שאעפ"י שהורגלו עכשיו לכתוב שריר וקיים בכתובות ושאר שטרות יש לחוש אם יהיה קיום המחקין בשטה אחרונה כי שמא השטר היה נגמר בלא שריר וקיים כשבא ליד בעליו והוא הוסיף שיטה אחרונה וסיימה בשריר וקיים שמחק למעלה וכתב על המחק מה שרצה וקיימו בשיטה אחרונה, והואיל וכן גבי ודין דגטא נמי יש לחוש אם יהיה בשיטה אחרונה שמא הגט נסתיים בלא ודין כשבא ליד האשה והיא הוסיפה שיטה אחרונה ואם נתן לה כשלא נכתב בו ודין פסול לר' יהודה ושמא הלכה כר' יהודה ובין אביי ורבא דפליגי בידים שאין מוכיחות מצו סברי דבעי' ודין דלא ליהוי [משמע] דבדיבורא מגרש כדמפרש טעמא דר' יהודה בהמגרש [גיטין פ"ה ע"ב]. מכל מקום מטעם שפירשתי מתוך דברי רבי' יעקב ז"ל אני כותב ודין ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה. ואעפ"י כן לא הייתי אוסר אשה בכך לבעלה. ועל מעשים שעושים אחרים אין דעתי לדקדק אחריו אם אינו בא לפני ממילא אבל זה הגט בא לידי ממילא, וגם אחי' שלח לפני האשה שינתן הגט בפני העדים ועל כן אני מחזר לעשות כמו שפירשתי ואני ממלא כל השיטה האחרונה באותיות רחבות שאם לא היה באחרונה אלא חצי שטה כיון (שנחוץ) [שנחוש] לשמא יוסיף בעל השטר שיטה אחרונה אם יחתמו עדים בחלק בחצי השני משטה אחרונה שוב לא נלמד משיטה שלפני האחרונה שכיון שהי' סמוכה לעדים שחתומין למטה הימנה יש לה דין שיטה אחרונה שיש לחוש שהוסיפה בעל השטר בין עדים לכתב ונמצא (שנטלתו) [שבטלתו] דין הכתוב באותה שיטה ואם יחתמו העדים תחת הכתב של שיטה אחרונה דהינו חציה הראשון יש לחוש שמא תמלא האשה חצי השיטה החלוק ותוסיף עוד שטה אחרונה בין עדים לכתוב, וילמדו מחצי השטה שהוסיפה שהיא קודם אחרונה ומה שיש לפסול בשכתוב ודין ספר תירוכין בשיטה אחרונה דוקא בגט שהאשה מביאה לבית דין כדי להתירה לינשא על ידו שאין להתירה, לפי שמא היא הוסיפה שיטה אחרונה או בגט ששליח הולכה נותן לאשה בפנינו יש לחוש שמא הוא מעצמו הוסיף שיטה אחרונה שכתוב בה ודין ספר תירוכין לפי ששגרתו האשה, אבל בגט שהבעל נותן לה בפנינו או לשלוחה ואינה שומרתו לראיה שבמקומה ידוע לכל כי היא מגורשת ואינה זזה ממקומה אפי' אין עליו עדים מגורשת בעידי מסירה כר' אלעזר והואיל וכך מה לי שטה ראשונה מה לי שטה אחרונה ואפי' יש מחקים ותליות בלא קיום כשר בדיעבד ומתירין אותה לינשא בעידי מסירה, ולכך מותרת בו אפי' עיקר התורף בשיטה אחרונה, ומיהו לכתחלה כיון שמדקדקין לעשותו כשר גמור בלא מחקין ותליות שאינן מקויימין לפי שתקנו שיהיה העדים חותמין על הגט מפני תקון העולם יש להזהר גם בו לעשותו לכתחלה כשר גמור לר' אלעזר כמו לר' מאיר, עד כאן כתב הרב ר' יצחק ז"ל.
<h2>דף יט:</h2>
וכבר שאל הרב ר' אשר בן הרב ר' משלם ז"ל על מנהג אנשי ארצנו שהם כותבין כל קיומיהם בשיטה אחרונה ואין מי שיפקפק בדבר וגם אם עושין שני שריר וקיים אם לא, והשיב כי כבר נתקשה בזה זה שלשים יום ונשאל לפני הרב ר' יעקב היאך אנו מקיימין המחקין ותלויות בשיטה אחרונה כיון שאין אנו למדין משיטה אחרונה ואי משום שריר וקיים הלא לפי ההלכה נראה שכותבין שטר פשוט בלא שריר וקיים שאם היה בו שריר וקיים למה לא יהיו למדין משיטה אחרונה והואיל וכן בכל גט פשוט יש לחוש שמא בלא שריר וקיים נכתב ונותן לבעליו שכך הוא כשר וכך דינו להיות ובעל השטר מחק והגיה וכתב בו שריר וקיים ולא השיב לי בפעם ההוא. ואחר כך שאלתי לו פנים בפנים ועננו רבינו על פיהן כי כיון שאנו כותבין עכשו בכתובות ובשטרות שריר וקים אם היה נעשה בלא שריר וקים פסול ועל כן יש ללמוד מקיום מחקין משיטה אחרונה קודם שריר וקיים וכן נמי בסוף הגט שכותבין כדת משה וישראל הוי נמי שריר וקיים וליכא למיחש למידי ויכולין לכתוב ספר תירוכין ואגרת שיבוקין וגט פטורין בשיטה אחרונה כי אין לחוש עוד לזיוף. והיה קשה לי כי גם בימי חכמי המשנה והתלמוד היו כותבין כדת משה וישראל כדתנן במסכת ידים [פ"ד מ"ח] קובלני עליכם פרושים שאתם כותבין המושל עם משה בגט ואפי' הכי לא היו למדין משיטה אחרונה. ומיהו יש לדחות שלא היה קבוע לכתוב בסוף הגט אלא כל מקום שהיו רוצים. ונראה שלא החזיק רבי' יעקב ז"ל בטעם זה לסמוך עליו שראיתי שכתב בספרו שהיה מנהג שלו שאין לעשות מחקין ותלויות בשיטה אחרונה כי אם לפני וקנינא מיניה אך בדברים ששנה עליהם הורגלו לכתוב אחר וקנינא מיניה דהוי בשיטה אחרונה, ומדבריו יש ללמוד שאעפ"י שהורגלו עכשיו לכתוב שריר וקיים בכתובות ושאר שטרות יש לחוש אם יהיה קיום המחקין בשטה אחרונה כי שמא השטר היה נגמר בלא שריר וקיים כשבא ליד בעליו והוא הוסיף שיטה אחרונה וסיימה בשריר וקיים שמחק למעלה וכתב על המחק מה שרצה וקיימו בשיטה אחרונה, והואיל וכן גבי ודין דגטא נמי יש לחוש אם יהיה בשיטה אחרונה שמא הגט נסתיים בלא ודין כשבא ליד האשה והיא הוסיפה שיטה אחרונה ואם נתן לה כשלא נכתב בו ודין פסול לר' יהודה ושמא הלכה כר' יהודה ובין אביי ורבא דפליגי בידים שאין מוכיחות מצו סברי דבעי' ודין דלא ליהוי [משמע] דבדיבורא מגרש כדמפרש טעמא דר' יהודה בהמגרש [גיטין פ"ה ע"ב]. מכל מקום מטעם שפירשתי מתוך דברי רבי' יעקב ז"ל אני כותב ודין ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה. ואעפ"י כן לא הייתי אוסר אשה בכך לבעלה. ועל מעשים שעושים אחרים אין דעתי לדקדק אחריו אם אינו בא לפני ממילא אבל זה הגט בא לידי ממילא, וגם אחי' שלח לפני האשה שינתן הגט בפני העדים ועל כן אני מחזר לעשות כמו שפירשתי ואני ממלא כל השיטה האחרונה באותיות רחבות שאם לא היה באחרונה אלא חצי שטה כיון (שנחוץ) [שנחוש] לשמא יוסיף בעל השטר שיטה אחרונה אם יחתמו עדים בחלק בחצי השני משטה אחרונה שוב לא נלמד משיטה שלפני האחרונה שכיון שהי' סמוכה לעדים שחתומין למטה הימנה יש לה דין שיטה אחרונה שיש לחוש שהוסיפה בעל השטר בין עדים לכתב ונמצא (שנטלתו) [שבטלתו] דין הכתוב באותה שיטה ואם יחתמו העדים תחת הכתב של שיטה אחרונה דהינו חציה הראשון יש לחוש שמא תמלא האשה חצי השיטה החלוק ותוסיף עוד שטה אחרונה בין עדים לכתוב, וילמדו מחצי השטה שהוסיפה שהיא קודם אחרונה ומה שיש לפסול בשכתוב ודין ספר תירוכין בשיטה אחרונה דוקא בגט שהאשה מביאה לבית דין כדי להתירה לינשא על ידו שאין להתירה, לפי שמא היא הוסיפה שיטה אחרונה או בגט ששליח הולכה נותן לאשה בפנינו יש לחוש שמא הוא מעצמו הוסיף שיטה אחרונה שכתוב בה ודין ספר תירוכין לפי ששגרתו האשה, אבל בגט שהבעל נותן לה בפנינו או לשלוחה ואינה שומרתו לראיה שבמקומה ידוע לכל כי היא מגורשת ואינה זזה ממקומה אפי' אין עליו עדים מגורשת בעידי מסירה כר' אלעזר והואיל וכך מה לי שטה ראשונה מה לי שטה אחרונה ואפי' יש מחקים ותליות בלא קיום כשר בדיעבד ומתירין אותה לינשא בעידי מסירה, ולכך מותרת בו אפי' עיקר התורף בשיטה אחרונה, ומיהו לכתחלה כיון שמדקדקין לעשותו כשר גמור בלא מחקין ותליות שאינן מקויימין לפי שתקנו שיהיה העדים חותמין על הגט מפני תקון העולם יש להזהר גם בו לעשותו לכתחלה כשר גמור לר' אלעזר כמו לר' מאיר, עד כאן כתב הרב ר' יצחק ז"ל.
<h2>דף כו.</h2>
וכבר שאל הרב ר' אשר בן הרב ר' משלם ז"ל על מנהג אנשי ארצנו שהם כותבין כל קיומיהם בשיטה אחרונה ואין מי שיפקפק בדבר וגם אם עושין שני שריר וקיים אם לא, והשיב כי כבר נתקשה בזה זה שלשים יום ונשאל לפני הרב ר' יעקב היאך אנו מקיימין המחקין ותלויות בשיטה אחרונה כיון שאין אנו למדין משיטה אחרונה ואי משום שריר וקיים הלא לפי ההלכה נראה שכותבין שטר פשוט בלא שריר וקיים שאם היה בו שריר וקיים למה לא יהיו למדין משיטה אחרונה והואיל וכן בכל גט פשוט יש לחוש שמא בלא שריר וקיים נכתב ונותן לבעליו שכך הוא כשר וכך דינו להיות ובעל השטר מחק והגיה וכתב בו שריר וקיים ולא השיב לי בפעם ההוא. ואחר כך שאלתי לו פנים בפנים ועננו רבינו על פיהן כי כיון שאנו כותבין עכשו בכתובות ובשטרות שריר וקים אם היה נעשה בלא שריר וקים פסול ועל כן יש ללמוד מקיום מחקין משיטה אחרונה קודם שריר וקיים וכן נמי בסוף הגט שכותבין כדת משה וישראל הוי נמי שריר וקיים וליכא למיחש למידי ויכולין לכתוב ספר תירוכין ואגרת שיבוקין וגט פטורין בשיטה אחרונה כי אין לחוש עוד לזיוף. והיה קשה לי כי גם בימי חכמי המשנה והתלמוד היו כותבין כדת משה וישראל כדתנן במסכת ידים [פ"ד מ"ח] קובלני עליכם פרושים שאתם כותבין המושל עם משה בגט ואפי' הכי לא היו למדין משיטה אחרונה. ומיהו יש לדחות שלא היה קבוע לכתוב בסוף הגט אלא כל מקום שהיו רוצים. ונראה שלא החזיק רבי' יעקב ז"ל בטעם זה לסמוך עליו שראיתי שכתב בספרו שהיה מנהג שלו שאין לעשות מחקין ותלויות בשיטה אחרונה כי אם לפני וקנינא מיניה אך בדברים ששנה עליהם הורגלו לכתוב אחר וקנינא מיניה דהוי בשיטה אחרונה, ומדבריו יש ללמוד שאעפ"י שהורגלו עכשיו לכתוב שריר וקיים בכתובות ושאר שטרות יש לחוש אם יהיה קיום המחקין בשטה אחרונה כי שמא השטר היה נגמר בלא שריר וקיים כשבא ליד בעליו והוא הוסיף שיטה אחרונה וסיימה בשריר וקיים שמחק למעלה וכתב על המחק מה שרצה וקיימו בשיטה אחרונה, והואיל וכן גבי ודין דגטא נמי יש לחוש אם יהיה בשיטה אחרונה שמא הגט נסתיים בלא ודין כשבא ליד האשה והיא הוסיפה שיטה אחרונה ואם נתן לה כשלא נכתב בו ודין פסול לר' יהודה ושמא הלכה כר' יהודה ובין אביי ורבא דפליגי בידים שאין מוכיחות מצו סברי דבעי' ודין דלא ליהוי [משמע] דבדיבורא מגרש כדמפרש טעמא דר' יהודה בהמגרש [גיטין פ"ה ע"ב]. מכל מקום מטעם שפירשתי מתוך דברי רבי' יעקב ז"ל אני כותב ודין ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה. ואעפ"י כן לא הייתי אוסר אשה בכך לבעלה. ועל מעשים שעושים אחרים אין דעתי לדקדק אחריו אם אינו בא לפני ממילא אבל זה הגט בא לידי ממילא, וגם אחי' שלח לפני האשה שינתן הגט בפני העדים ועל כן אני מחזר לעשות כמו שפירשתי ואני ממלא כל השיטה האחרונה באותיות רחבות שאם לא היה באחרונה אלא חצי שטה כיון (שנחוץ) [שנחוש] לשמא יוסיף בעל השטר שיטה אחרונה אם יחתמו עדים בחלק בחצי השני משטה אחרונה שוב לא נלמד משיטה שלפני האחרונה שכיון שהי' סמוכה לעדים שחתומין למטה הימנה יש לה דין שיטה אחרונה שיש לחוש שהוסיפה בעל השטר בין עדים לכתב ונמצא (שנטלתו) [שבטלתו] דין הכתוב באותה שיטה ואם יחתמו העדים תחת הכתב של שיטה אחרונה דהינו חציה הראשון יש לחוש שמא תמלא האשה חצי השיטה החלוק ותוסיף עוד שטה אחרונה בין עדים לכתוב, וילמדו מחצי השטה שהוסיפה שהיא קודם אחרונה ומה שיש לפסול בשכתוב ודין ספר תירוכין בשיטה אחרונה דוקא בגט שהאשה מביאה לבית דין כדי להתירה לינשא על ידו שאין להתירה, לפי שמא היא הוסיפה שיטה אחרונה או בגט ששליח הולכה נותן לאשה בפנינו יש לחוש שמא הוא מעצמו הוסיף שיטה אחרונה שכתוב בה ודין ספר תירוכין לפי ששגרתו האשה, אבל בגט שהבעל נותן לה בפנינו או לשלוחה ואינה שומרתו לראיה שבמקומה ידוע לכל כי היא מגורשת ואינה זזה ממקומה אפי' אין עליו עדים מגורשת בעידי מסירה כר' אלעזר והואיל וכך מה לי שטה ראשונה מה לי שטה אחרונה ואפי' יש מחקים ותליות בלא קיום כשר בדיעבד ומתירין אותה לינשא בעידי מסירה, ולכך מותרת בו אפי' עיקר התורף בשיטה אחרונה, ומיהו לכתחלה כיון שמדקדקין לעשותו כשר גמור בלא מחקין ותליות שאינן מקויימין לפי שתקנו שיהיה העדים חותמין על הגט מפני תקון העולם יש להזהר גם בו לעשותו לכתחלה כשר גמור לר' אלעזר כמו לר' מאיר, עד כאן כתב הרב ר' יצחק ז"ל.
<h2>דף לד:</h2>
וכבר שאל הרב ר' אשר בן הרב ר' משלם ז"ל על מנהג אנשי ארצנו שהם כותבין כל קיומיהם בשיטה אחרונה ואין מי שיפקפק בדבר וגם אם עושין שני שריר וקיים אם לא, והשיב כי כבר נתקשה בזה זה שלשים יום ונשאל לפני הרב ר' יעקב היאך אנו מקיימין המחקין ותלויות בשיטה אחרונה כיון שאין אנו למדין משיטה אחרונה ואי משום שריר וקיים הלא לפי ההלכה נראה שכותבין שטר פשוט בלא שריר וקיים שאם היה בו שריר וקיים למה לא יהיו למדין משיטה אחרונה והואיל וכן בכל גט פשוט יש לחוש שמא בלא שריר וקיים נכתב ונותן לבעליו שכך הוא כשר וכך דינו להיות ובעל השטר מחק והגיה וכתב בו שריר וקיים ולא השיב לי בפעם ההוא. ואחר כך שאלתי לו פנים בפנים ועננו רבינו על פיהן כי כיון שאנו כותבין עכשו בכתובות ובשטרות שריר וקים אם היה נעשה בלא שריר וקים פסול ועל כן יש ללמוד מקיום מחקין משיטה אחרונה קודם שריר וקיים וכן נמי בסוף הגט שכותבין כדת משה וישראל הוי נמי שריר וקיים וליכא למיחש למידי ויכולין לכתוב ספר תירוכין ואגרת שיבוקין וגט פטורין בשיטה אחרונה כי אין לחוש עוד לזיוף. והיה קשה לי כי גם בימי חכמי המשנה והתלמוד היו כותבין כדת משה וישראל כדתנן במסכת ידים [פ"ד מ"ח] קובלני עליכם פרושים שאתם כותבין המושל עם משה בגט ואפי' הכי לא היו למדין משיטה אחרונה. ומיהו יש לדחות שלא היה קבוע לכתוב בסוף הגט אלא כל מקום שהיו רוצים. ונראה שלא החזיק רבי' יעקב ז"ל בטעם זה לסמוך עליו שראיתי שכתב בספרו שהיה מנהג שלו שאין לעשות מחקין ותלויות בשיטה אחרונה כי אם לפני וקנינא מיניה אך בדברים ששנה עליהם הורגלו לכתוב אחר וקנינא מיניה דהוי בשיטה אחרונה, ומדבריו יש ללמוד שאעפ"י שהורגלו עכשיו לכתוב שריר וקיים בכתובות ושאר שטרות יש לחוש אם יהיה קיום המחקין בשטה אחרונה כי שמא השטר היה נגמר בלא שריר וקיים כשבא ליד בעליו והוא הוסיף שיטה אחרונה וסיימה בשריר וקיים שמחק למעלה וכתב על המחק מה שרצה וקיימו בשיטה אחרונה, והואיל וכן גבי ודין דגטא נמי יש לחוש אם יהיה בשיטה אחרונה שמא הגט נסתיים בלא ודין כשבא ליד האשה והיא הוסיפה שיטה אחרונה ואם נתן לה כשלא נכתב בו ודין פסול לר' יהודה ושמא הלכה כר' יהודה ובין אביי ורבא דפליגי בידים שאין מוכיחות מצו סברי דבעי' ודין דלא ליהוי [משמע] דבדיבורא מגרש כדמפרש טעמא דר' יהודה בהמגרש [גיטין פ"ה ע"ב]. מכל מקום מטעם שפירשתי מתוך דברי רבי' יעקב ז"ל אני כותב ודין ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה. ואעפ"י כן לא הייתי אוסר אשה בכך לבעלה. ועל מעשים שעושים אחרים אין דעתי לדקדק אחריו אם אינו בא לפני ממילא אבל זה הגט בא לידי ממילא, וגם אחי' שלח לפני האשה שינתן הגט בפני העדים ועל כן אני מחזר לעשות כמו שפירשתי ואני ממלא כל השיטה האחרונה באותיות רחבות שאם לא היה באחרונה אלא חצי שטה כיון (שנחוץ) [שנחוש] לשמא יוסיף בעל השטר שיטה אחרונה אם יחתמו עדים בחלק בחצי השני משטה אחרונה שוב לא נלמד משיטה שלפני האחרונה שכיון שהי' סמוכה לעדים שחתומין למטה הימנה יש לה דין שיטה אחרונה שיש לחוש שהוסיפה בעל השטר בין עדים לכתב ונמצא (שנטלתו) [שבטלתו] דין הכתוב באותה שיטה ואם יחתמו העדים תחת הכתב של שיטה אחרונה דהינו חציה הראשון יש לחוש שמא תמלא האשה חצי השיטה החלוק ותוסיף עוד שטה אחרונה בין עדים לכתוב, וילמדו מחצי השטה שהוסיפה שהיא קודם אחרונה ומה שיש לפסול בשכתוב ודין ספר תירוכין בשיטה אחרונה דוקא בגט שהאשה מביאה לבית דין כדי להתירה לינשא על ידו שאין להתירה, לפי שמא היא הוסיפה שיטה אחרונה או בגט ששליח הולכה נותן לאשה בפנינו יש לחוש שמא הוא מעצמו הוסיף שיטה אחרונה שכתוב בה ודין ספר תירוכין לפי ששגרתו האשה, אבל בגט שהבעל נותן לה בפנינו או לשלוחה ואינה שומרתו לראיה שבמקומה ידוע לכל כי היא מגורשת ואינה זזה ממקומה אפי' אין עליו עדים מגורשת בעידי מסירה כר' אלעזר והואיל וכך מה לי שטה ראשונה מה לי שטה אחרונה ואפי' יש מחקים ותליות בלא קיום כשר בדיעבד ומתירין אותה לינשא בעידי מסירה, ולכך מותרת בו אפי' עיקר התורף בשיטה אחרונה, ומיהו לכתחלה כיון שמדקדקין לעשותו כשר גמור בלא מחקין ותליות שאינן מקויימין לפי שתקנו שיהיה העדים חותמין על הגט מפני תקון העולם יש להזהר גם בו לעשותו לכתחלה כשר גמור לר' אלעזר כמו לר' מאיר, עד כאן כתב הרב ר' יצחק ז"ל.
<h2>דף סב:</h2>
וכבר שאל הרב ר' אשר בן הרב ר' משלם ז"ל על מנהג אנשי ארצנו שהם כותבין כל קיומיהם בשיטה אחרונה ואין מי שיפקפק בדבר וגם אם עושין שני שריר וקיים אם לא, והשיב כי כבר נתקשה בזה זה שלשים יום ונשאל לפני הרב ר' יעקב היאך אנו מקיימין המחקין ותלויות בשיטה אחרונה כיון שאין אנו למדין משיטה אחרונה ואי משום שריר וקיים הלא לפי ההלכה נראה שכותבין שטר פשוט בלא שריר וקיים שאם היה בו שריר וקיים למה לא יהיו למדין משיטה אחרונה והואיל וכן בכל גט פשוט יש לחוש שמא בלא שריר וקיים נכתב ונותן לבעליו שכך הוא כשר וכך דינו להיות ובעל השטר מחק והגיה וכתב בו שריר וקיים ולא השיב לי בפעם ההוא. ואחר כך שאלתי לו פנים בפנים ועננו רבינו על פיהן כי כיון שאנו כותבין עכשו בכתובות ובשטרות שריר וקים אם היה נעשה בלא שריר וקים פסול ועל כן יש ללמוד מקיום מחקין משיטה אחרונה קודם שריר וקיים וכן נמי בסוף הגט שכותבין כדת משה וישראל הוי נמי שריר וקיים וליכא למיחש למידי ויכולין לכתוב ספר תירוכין ואגרת שיבוקין וגט פטורין בשיטה אחרונה כי אין לחוש עוד לזיוף. והיה קשה לי כי גם בימי חכמי המשנה והתלמוד היו כותבין כדת משה וישראל כדתנן במסכת ידים [פ"ד מ"ח] קובלני עליכם פרושים שאתם כותבין המושל עם משה בגט ואפי' הכי לא היו למדין משיטה אחרונה. ומיהו יש לדחות שלא היה קבוע לכתוב בסוף הגט אלא כל מקום שהיו רוצים. ונראה שלא החזיק רבי' יעקב ז"ל בטעם זה לסמוך עליו שראיתי שכתב בספרו שהיה מנהג שלו שאין לעשות מחקין ותלויות בשיטה אחרונה כי אם לפני וקנינא מיניה אך בדברים ששנה עליהם הורגלו לכתוב אחר וקנינא מיניה דהוי בשיטה אחרונה, ומדבריו יש ללמוד שאעפ"י שהורגלו עכשיו לכתוב שריר וקיים בכתובות ושאר שטרות יש לחוש אם יהיה קיום המחקין בשטה אחרונה כי שמא השטר היה נגמר בלא שריר וקיים כשבא ליד בעליו והוא הוסיף שיטה אחרונה וסיימה בשריר וקיים שמחק למעלה וכתב על המחק מה שרצה וקיימו בשיטה אחרונה, והואיל וכן גבי ודין דגטא נמי יש לחוש אם יהיה בשיטה אחרונה שמא הגט נסתיים בלא ודין כשבא ליד האשה והיא הוסיפה שיטה אחרונה ואם נתן לה כשלא נכתב בו ודין פסול לר' יהודה ושמא הלכה כר' יהודה ובין אביי ורבא דפליגי בידים שאין מוכיחות מצו סברי דבעי' ודין דלא ליהוי [משמע] דבדיבורא מגרש כדמפרש טעמא דר' יהודה בהמגרש [גיטין פ"ה ע"ב]. מכל מקום מטעם שפירשתי מתוך דברי רבי' יעקב ז"ל אני כותב ודין ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה. ואעפ"י כן לא הייתי אוסר אשה בכך לבעלה. ועל מעשים שעושים אחרים אין דעתי לדקדק אחריו אם אינו בא לפני ממילא אבל זה הגט בא לידי ממילא, וגם אחי' שלח לפני האשה שינתן הגט בפני העדים ועל כן אני מחזר לעשות כמו שפירשתי ואני ממלא כל השיטה האחרונה באותיות רחבות שאם לא היה באחרונה אלא חצי שטה כיון (שנחוץ) [שנחוש] לשמא יוסיף בעל השטר שיטה אחרונה אם יחתמו עדים בחלק בחצי השני משטה אחרונה שוב לא נלמד משיטה שלפני האחרונה שכיון שהי' סמוכה לעדים שחתומין למטה הימנה יש לה דין שיטה אחרונה שיש לחוש שהוסיפה בעל השטר בין עדים לכתב ונמצא (שנטלתו) [שבטלתו] דין הכתוב באותה שיטה ואם יחתמו העדים תחת הכתב של שיטה אחרונה דהינו חציה הראשון יש לחוש שמא תמלא האשה חצי השיטה החלוק ותוסיף עוד שטה אחרונה בין עדים לכתוב, וילמדו מחצי השטה שהוסיפה שהיא קודם אחרונה ומה שיש לפסול בשכתוב ודין ספר תירוכין בשיטה אחרונה דוקא בגט שהאשה מביאה לבית דין כדי להתירה לינשא על ידו שאין להתירה, לפי שמא היא הוסיפה שיטה אחרונה או בגט ששליח הולכה נותן לאשה בפנינו יש לחוש שמא הוא מעצמו הוסיף שיטה אחרונה שכתוב בה ודין ספר תירוכין לפי ששגרתו האשה, אבל בגט שהבעל נותן לה בפנינו או לשלוחה ואינה שומרתו לראיה שבמקומה ידוע לכל כי היא מגורשת ואינה זזה ממקומה אפי' אין עליו עדים מגורשת בעידי מסירה כר' אלעזר והואיל וכך מה לי שטה ראשונה מה לי שטה אחרונה ואפי' יש מחקים ותליות בלא קיום כשר בדיעבד ומתירין אותה לינשא בעידי מסירה, ולכך מותרת בו אפי' עיקר התורף בשיטה אחרונה, ומיהו לכתחלה כיון שמדקדקין לעשותו כשר גמור בלא מחקין ותליות שאינן מקויימין לפי שתקנו שיהיה העדים חותמין על הגט מפני תקון העולם יש להזהר גם בו לעשותו לכתחלה כשר גמור לר' אלעזר כמו לר' מאיר, עד כאן כתב הרב ר' יצחק ז"ל.
<h2>דף עב.</h2>
וכבר שאל הרב ר' אשר בן הרב ר' משלם ז"ל על מנהג אנשי ארצנו שהם כותבין כל קיומיהם בשיטה אחרונה ואין מי שיפקפק בדבר וגם אם עושין שני שריר וקיים אם לא, והשיב כי כבר נתקשה בזה זה שלשים יום ונשאל לפני הרב ר' יעקב היאך אנו מקיימין המחקין ותלויות בשיטה אחרונה כיון שאין אנו למדין משיטה אחרונה ואי משום שריר וקיים הלא לפי ההלכה נראה שכותבין שטר פשוט בלא שריר וקיים שאם היה בו שריר וקיים למה לא יהיו למדין משיטה אחרונה והואיל וכן בכל גט פשוט יש לחוש שמא בלא שריר וקיים נכתב ונותן לבעליו שכך הוא כשר וכך דינו להיות ובעל השטר מחק והגיה וכתב בו שריר וקיים ולא השיב לי בפעם ההוא. ואחר כך שאלתי לו פנים בפנים ועננו רבינו על פיהן כי כיון שאנו כותבין עכשו בכתובות ובשטרות שריר וקים אם היה נעשה בלא שריר וקים פסול ועל כן יש ללמוד מקיום מחקין משיטה אחרונה קודם שריר וקיים וכן נמי בסוף הגט שכותבין כדת משה וישראל הוי נמי שריר וקיים וליכא למיחש למידי ויכולין לכתוב ספר תירוכין ואגרת שיבוקין וגט פטורין בשיטה אחרונה כי אין לחוש עוד לזיוף. והיה קשה לי כי גם בימי חכמי המשנה והתלמוד היו כותבין כדת משה וישראל כדתנן במסכת ידים [פ"ד מ"ח] קובלני עליכם פרושים שאתם כותבין המושל עם משה בגט ואפי' הכי לא היו למדין משיטה אחרונה. ומיהו יש לדחות שלא היה קבוע לכתוב בסוף הגט אלא כל מקום שהיו רוצים. ונראה שלא החזיק רבי' יעקב ז"ל בטעם זה לסמוך עליו שראיתי שכתב בספרו שהיה מנהג שלו שאין לעשות מחקין ותלויות בשיטה אחרונה כי אם לפני וקנינא מיניה אך בדברים ששנה עליהם הורגלו לכתוב אחר וקנינא מיניה דהוי בשיטה אחרונה, ומדבריו יש ללמוד שאעפ"י שהורגלו עכשיו לכתוב שריר וקיים בכתובות ושאר שטרות יש לחוש אם יהיה קיום המחקין בשטה אחרונה כי שמא השטר היה נגמר בלא שריר וקיים כשבא ליד בעליו והוא הוסיף שיטה אחרונה וסיימה בשריר וקיים שמחק למעלה וכתב על המחק מה שרצה וקיימו בשיטה אחרונה, והואיל וכן גבי ודין דגטא נמי יש לחוש אם יהיה בשיטה אחרונה שמא הגט נסתיים בלא ודין כשבא ליד האשה והיא הוסיפה שיטה אחרונה ואם נתן לה כשלא נכתב בו ודין פסול לר' יהודה ושמא הלכה כר' יהודה ובין אביי ורבא דפליגי בידים שאין מוכיחות מצו סברי דבעי' ודין דלא ליהוי [משמע] דבדיבורא מגרש כדמפרש טעמא דר' יהודה בהמגרש [גיטין פ"ה ע"ב]. מכל מקום מטעם שפירשתי מתוך דברי רבי' יעקב ז"ל אני כותב ודין ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה. ואעפ"י כן לא הייתי אוסר אשה בכך לבעלה. ועל מעשים שעושים אחרים אין דעתי לדקדק אחריו אם אינו בא לפני ממילא אבל זה הגט בא לידי ממילא, וגם אחי' שלח לפני האשה שינתן הגט בפני העדים ועל כן אני מחזר לעשות כמו שפירשתי ואני ממלא כל השיטה האחרונה באותיות רחבות שאם לא היה באחרונה אלא חצי שטה כיון (שנחוץ) [שנחוש] לשמא יוסיף בעל השטר שיטה אחרונה אם יחתמו עדים בחלק בחצי השני משטה אחרונה שוב לא נלמד משיטה שלפני האחרונה שכיון שהי' סמוכה לעדים שחתומין למטה הימנה יש לה דין שיטה אחרונה שיש לחוש שהוסיפה בעל השטר בין עדים לכתב ונמצא (שנטלתו) [שבטלתו] דין הכתוב באותה שיטה ואם יחתמו העדים תחת הכתב של שיטה אחרונה דהינו חציה הראשון יש לחוש שמא תמלא האשה חצי השיטה החלוק ותוסיף עוד שטה אחרונה בין עדים לכתוב, וילמדו מחצי השטה שהוסיפה שהיא קודם אחרונה ומה שיש לפסול בשכתוב ודין ספר תירוכין בשיטה אחרונה דוקא בגט שהאשה מביאה לבית דין כדי להתירה לינשא על ידו שאין להתירה, לפי שמא היא הוסיפה שיטה אחרונה או בגט ששליח הולכה נותן לאשה בפנינו יש לחוש שמא הוא מעצמו הוסיף שיטה אחרונה שכתוב בה ודין ספר תירוכין לפי ששגרתו האשה, אבל בגט שהבעל נותן לה בפנינו או לשלוחה ואינה שומרתו לראיה שבמקומה ידוע לכל כי היא מגורשת ואינה זזה ממקומה אפי' אין עליו עדים מגורשת בעידי מסירה כר' אלעזר והואיל וכך מה לי שטה ראשונה מה לי שטה אחרונה ואפי' יש מחקים ותליות בלא קיום כשר בדיעבד ומתירין אותה לינשא בעידי מסירה, ולכך מותרת בו אפי' עיקר התורף בשיטה אחרונה, ומיהו לכתחלה כיון שמדקדקין לעשותו כשר גמור בלא מחקין ותליות שאינן מקויימין לפי שתקנו שיהיה העדים חותמין על הגט מפני תקון העולם יש להזהר גם בו לעשותו לכתחלה כשר גמור לר' אלעזר כמו לר' מאיר, עד כאן כתב הרב ר' יצחק ז"ל.
<h2>דף עח.</h2>
וכבר שאל הרב ר' אשר בן הרב ר' משלם ז"ל על מנהג אנשי ארצנו שהם כותבין כל קיומיהם בשיטה אחרונה ואין מי שיפקפק בדבר וגם אם עושין שני שריר וקיים אם לא, והשיב כי כבר נתקשה בזה זה שלשים יום ונשאל לפני הרב ר' יעקב היאך אנו מקיימין המחקין ותלויות בשיטה אחרונה כיון שאין אנו למדין משיטה אחרונה ואי משום שריר וקיים הלא לפי ההלכה נראה שכותבין שטר פשוט בלא שריר וקיים שאם היה בו שריר וקיים למה לא יהיו למדין משיטה אחרונה והואיל וכן בכל גט פשוט יש לחוש שמא בלא שריר וקיים נכתב ונותן לבעליו שכך הוא כשר וכך דינו להיות ובעל השטר מחק והגיה וכתב בו שריר וקיים ולא השיב לי בפעם ההוא. ואחר כך שאלתי לו פנים בפנים ועננו רבינו על פיהן כי כיון שאנו כותבין עכשו בכתובות ובשטרות שריר וקים אם היה נעשה בלא שריר וקים פסול ועל כן יש ללמוד מקיום מחקין משיטה אחרונה קודם שריר וקיים וכן נמי בסוף הגט שכותבין כדת משה וישראל הוי נמי שריר וקיים וליכא למיחש למידי ויכולין לכתוב ספר תירוכין ואגרת שיבוקין וגט פטורין בשיטה אחרונה כי אין לחוש עוד לזיוף. והיה קשה לי כי גם בימי חכמי המשנה והתלמוד היו כותבין כדת משה וישראל כדתנן במסכת ידים [פ"ד מ"ח] קובלני עליכם פרושים שאתם כותבין המושל עם משה בגט ואפי' הכי לא היו למדין משיטה אחרונה. ומיהו יש לדחות שלא היה קבוע לכתוב בסוף הגט אלא כל מקום שהיו רוצים. ונראה שלא החזיק רבי' יעקב ז"ל בטעם זה לסמוך עליו שראיתי שכתב בספרו שהיה מנהג שלו שאין לעשות מחקין ותלויות בשיטה אחרונה כי אם לפני וקנינא מיניה אך בדברים ששנה עליהם הורגלו לכתוב אחר וקנינא מיניה דהוי בשיטה אחרונה, ומדבריו יש ללמוד שאעפ"י שהורגלו עכשיו לכתוב שריר וקיים בכתובות ושאר שטרות יש לחוש אם יהיה קיום המחקין בשטה אחרונה כי שמא השטר היה נגמר בלא שריר וקיים כשבא ליד בעליו והוא הוסיף שיטה אחרונה וסיימה בשריר וקיים שמחק למעלה וכתב על המחק מה שרצה וקיימו בשיטה אחרונה, והואיל וכן גבי ודין דגטא נמי יש לחוש אם יהיה בשיטה אחרונה שמא הגט נסתיים בלא ודין כשבא ליד האשה והיא הוסיפה שיטה אחרונה ואם נתן לה כשלא נכתב בו ודין פסול לר' יהודה ושמא הלכה כר' יהודה ובין אביי ורבא דפליגי בידים שאין מוכיחות מצו סברי דבעי' ודין דלא ליהוי [משמע] דבדיבורא מגרש כדמפרש טעמא דר' יהודה בהמגרש [גיטין פ"ה ע"ב]. מכל מקום מטעם שפירשתי מתוך דברי רבי' יעקב ז"ל אני כותב ודין ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה. ואעפ"י כן לא הייתי אוסר אשה בכך לבעלה. ועל מעשים שעושים אחרים אין דעתי לדקדק אחריו אם אינו בא לפני ממילא אבל זה הגט בא לידי ממילא, וגם אחי' שלח לפני האשה שינתן הגט בפני העדים ועל כן אני מחזר לעשות כמו שפירשתי ואני ממלא כל השיטה האחרונה באותיות רחבות שאם לא היה באחרונה אלא חצי שטה כיון (שנחוץ) [שנחוש] לשמא יוסיף בעל השטר שיטה אחרונה אם יחתמו עדים בחלק בחצי השני משטה אחרונה שוב לא נלמד משיטה שלפני האחרונה שכיון שהי' סמוכה לעדים שחתומין למטה הימנה יש לה דין שיטה אחרונה שיש לחוש שהוסיפה בעל השטר בין עדים לכתב ונמצא (שנטלתו) [שבטלתו] דין הכתוב באותה שיטה ואם יחתמו העדים תחת הכתב של שיטה אחרונה דהינו חציה הראשון יש לחוש שמא תמלא האשה חצי השיטה החלוק ותוסיף עוד שטה אחרונה בין עדים לכתוב, וילמדו מחצי השטה שהוסיפה שהיא קודם אחרונה ומה שיש לפסול בשכתוב ודין ספר תירוכין בשיטה אחרונה דוקא בגט שהאשה מביאה לבית דין כדי להתירה לינשא על ידו שאין להתירה, לפי שמא היא הוסיפה שיטה אחרונה או בגט ששליח הולכה נותן לאשה בפנינו יש לחוש שמא הוא מעצמו הוסיף שיטה אחרונה שכתוב בה ודין ספר תירוכין לפי ששגרתו האשה, אבל בגט שהבעל נותן לה בפנינו או לשלוחה ואינה שומרתו לראיה שבמקומה ידוע לכל כי היא מגורשת ואינה זזה ממקומה אפי' אין עליו עדים מגורשת בעידי מסירה כר' אלעזר והואיל וכך מה לי שטה ראשונה מה לי שטה אחרונה ואפי' יש מחקים ותליות בלא קיום כשר בדיעבד ומתירין אותה לינשא בעידי מסירה, ולכך מותרת בו אפי' עיקר התורף בשיטה אחרונה, ומיהו לכתחלה כיון שמדקדקין לעשותו כשר גמור בלא מחקין ותליות שאינן מקויימין לפי שתקנו שיהיה העדים חותמין על הגט מפני תקון העולם יש להזהר גם בו לעשותו לכתחלה כשר גמור לר' אלעזר כמו לר' מאיר, עד כאן כתב הרב ר' יצחק ז"ל.
<h2>דף פה.</h2>
וכבר שאל הרב ר' אשר בן הרב ר' משלם ז"ל על מנהג אנשי ארצנו שהם כותבין כל קיומיהם בשיטה אחרונה ואין מי שיפקפק בדבר וגם אם עושין שני שריר וקיים אם לא, והשיב כי כבר נתקשה בזה זה שלשים יום ונשאל לפני הרב ר' יעקב היאך אנו מקיימין המחקין ותלויות בשיטה אחרונה כיון שאין אנו למדין משיטה אחרונה ואי משום שריר וקיים הלא לפי ההלכה נראה שכותבין שטר פשוט בלא שריר וקיים שאם היה בו שריר וקיים למה לא יהיו למדין משיטה אחרונה והואיל וכן בכל גט פשוט יש לחוש שמא בלא שריר וקיים נכתב ונותן לבעליו שכך הוא כשר וכך דינו להיות ובעל השטר מחק והגיה וכתב בו שריר וקיים ולא השיב לי בפעם ההוא. ואחר כך שאלתי לו פנים בפנים ועננו רבינו על פיהן כי כיון שאנו כותבין עכשו בכתובות ובשטרות שריר וקים אם היה נעשה בלא שריר וקים פסול ועל כן יש ללמוד מקיום מחקין משיטה אחרונה קודם שריר וקיים וכן נמי בסוף הגט שכותבין כדת משה וישראל הוי נמי שריר וקיים וליכא למיחש למידי ויכולין לכתוב ספר תירוכין ואגרת שיבוקין וגט פטורין בשיטה אחרונה כי אין לחוש עוד לזיוף. והיה קשה לי כי גם בימי חכמי המשנה והתלמוד היו כותבין כדת משה וישראל כדתנן במסכת ידים [פ"ד מ"ח] קובלני עליכם פרושים שאתם כותבין המושל עם משה בגט ואפי' הכי לא היו למדין משיטה אחרונה. ומיהו יש לדחות שלא היה קבוע לכתוב בסוף הגט אלא כל מקום שהיו רוצים. ונראה שלא החזיק רבי' יעקב ז"ל בטעם זה לסמוך עליו שראיתי שכתב בספרו שהיה מנהג שלו שאין לעשות מחקין ותלויות בשיטה אחרונה כי אם לפני וקנינא מיניה אך בדברים ששנה עליהם הורגלו לכתוב אחר וקנינא מיניה דהוי בשיטה אחרונה, ומדבריו יש ללמוד שאעפ"י שהורגלו עכשיו לכתוב שריר וקיים בכתובות ושאר שטרות יש לחוש אם יהיה קיום המחקין בשטה אחרונה כי שמא השטר היה נגמר בלא שריר וקיים כשבא ליד בעליו והוא הוסיף שיטה אחרונה וסיימה בשריר וקיים שמחק למעלה וכתב על המחק מה שרצה וקיימו בשיטה אחרונה, והואיל וכן גבי ודין דגטא נמי יש לחוש אם יהיה בשיטה אחרונה שמא הגט נסתיים בלא ודין כשבא ליד האשה והיא הוסיפה שיטה אחרונה ואם נתן לה כשלא נכתב בו ודין פסול לר' יהודה ושמא הלכה כר' יהודה ובין אביי ורבא דפליגי בידים שאין מוכיחות מצו סברי דבעי' ודין דלא ליהוי [משמע] דבדיבורא מגרש כדמפרש טעמא דר' יהודה בהמגרש [גיטין פ"ה ע"ב]. מכל מקום מטעם שפירשתי מתוך דברי רבי' יעקב ז"ל אני כותב ודין ספר תירוכין קודם שיטה אחרונה. ואעפ"י כן לא הייתי אוסר אשה בכך לבעלה. ועל מעשים שעושים אחרים אין דעתי לדקדק אחריו אם אינו בא לפני ממילא אבל זה הגט בא לידי ממילא, וגם אחי' שלח לפני האשה שינתן הגט בפני העדים ועל כן אני מחזר לעשות כמו שפירשתי ואני ממלא כל השיטה האחרונה באותיות רחבות שאם לא היה באחרונה אלא חצי שטה כיון (שנחוץ) [שנחוש] לשמא יוסיף בעל השטר שיטה אחרונה אם יחתמו עדים בחלק בחצי השני משטה אחרונה שוב לא נלמד משיטה שלפני האחרונה שכיון שהי' סמוכה לעדים שחתומין למטה הימנה יש לה דין שיטה אחרונה שיש לחוש שהוסיפה בעל השטר בין עדים לכתב ונמצא (שנטלתו) [שבטלתו] דין הכתוב באותה שיטה ואם יחתמו העדים תחת הכתב של שיטה אחרונה דהינו חציה הראשון יש לחוש שמא תמלא האשה חצי השיטה החלוק ותוסיף עוד שטה אחרונה בין עדים לכתוב, וילמדו מחצי השטה שהוסיפה שהיא קודם אחרונה ומה שיש לפסול בשכתוב ודין ספר תירוכין בשיטה אחרונה דוקא בגט שהאשה מביאה לבית דין כדי להתירה לינשא על ידו שאין להתירה, לפי שמא היא הוסיפה שיטה אחרונה או בגט ששליח הולכה נותן לאשה בפנינו יש לחוש שמא הוא מעצמו הוסיף שיטה אחרונה שכתוב בה ודין ספר תירוכין לפי ששגרתו האשה, אבל בגט שהבעל נותן לה בפנינו או לשלוחה ואינה שומרתו לראיה שבמקומה ידוע לכל כי היא מגורשת ואינה זזה ממקומה אפי' אין עליו עדים מגורשת בעידי מסירה כר' אלעזר והואיל וכך מה לי שטה ראשונה מה לי שטה אחרונה ואפי' יש מחקים ותליות בלא קיום כשר בדיעבד ומתירין אותה לינשא בעידי מסירה, ולכך מותרת בו אפי' עיקר התורף בשיטה אחרונה, ומיהו לכתחלה כיון שמדקדקין לעשותו כשר גמור בלא מחקין ותליות שאינן מקויימין לפי שתקנו שיהיה העדים חותמין על הגט מפני תקון העולם יש להזהר גם בו לעשותו לכתחלה כשר גמור לר' אלעזר כמו לר' מאיר, עד כאן כתב הרב ר' יצחק ז"ל.
